הכרעת דין בתיק תת"ע 3000-11-12

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כללי

1.         ביום 11.5.12 נרשמה לנאשם הודעת תשלום קנס (ת/1) המייחסת לו עבירה על הוראת תקנות 22 (א)+ 64(ב) לתקנות התעבורה. על פי האמור בת/1 נהג הנאשם את רכבו ולא ציית לתמרור 302 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה. בפרק "נסיבות המקרה" בת/1  נרשמו הדברים הבאים:" נהג היה ברכב הנ"ל לבדו נסע על ... ממזרח למערב בהגיעו לצומת הנ"ל כאשר נסיעתו איטית וגלגלי הרכב בתנועה מתמדת. פנה ימינה למסגר צפון תוך שאינו מציית לתמרור 302 המוצב במקום, בזמן נסיעתו ברור לעין משני צדדים, קו עצירה מסומן היטב על פני הכביש לכל רוחבו. אני סטטי על המסגר כ-20 מ' צפונית לצומת תוך קשר עין רצוף נעצר" (הדגשה הוספה). תגובת הנאשם ע"פ ת/1 הייתה: "עצרתי, את עמדת במקום שלא ניתן לראות את קו העצירה".

פרשת התביעה

2.         במסגרת פרשת התביעה הובאה לעדות השוטרת, עורכת הדוח ת/1 אשר לא זכרה את פרטי המקרה ונעזרה בכתובים לצורך מתן תשובות לשאלות שנשאלה. כאשר נשאלה השוטרת על ידי בית המשפט היכן בדיוק עמדה ביחס לתמונה שהוצגה לה אשר צולמה במקום ע"י הנאשם [נ/2] השיבה השוטרת לבית המשפט כי עמדה 20 מ' מערבית לקו העצירה; מקום אשר לשיטתה מהווה המקום אותו ציינה בת/1 כמקום ממנו צפתה בנאשם מבצע לכאורה את העבירה. השוטרת נשאלה במסגרת חקירה נגדית באשר לשוטר אחר שצוות אליה ביום האירוע (" השוטר הנוסף"). השוטר הנוסף צולם על ידי הנאשם [ נ/1] כעומד ואוכל בסמיכות רבה לניידת אותה זיהתה השוטרת ואל השוטרת עצמה. אפס, השוטרת לא ידעה לומר מיהו השוטר הנוסף וממילא לא יכלה לומר אם אכן היו יחד בצוות בעת ביצוע משימת האכיפה.

פרשת הגנה

3.         הגנתו של הנאשם נבנתה על שני נדבכים עיקריים: האחד, כי השוטרת, עורכת הדוח, לא יכלה לראות את הנאשם עוצר או לא עוצר בקו העצירה. לטענת הנאשם, קו העצירה בצומת מצוי לפני קו הצומת כך שהשוטרת שעמדה במקרה זה 20 מ' צפונית לצומת לא הייתה יכולה לראות את קו העצירה מאותה נקודה וממילא לא היתה יכולה לראות אם עצר הנאשם את רכבו אם לאו. הנדבך השני בהגנת הנאשם נוגע להימצאותו של השוטר הנוסף במקום האירוע. לטענת הנאשם, משנכח במקום האירוע שוטר נוסף, היה על שוטר זה למלא זיכרון דברים ביחס לעבירה המיוחסת לנאשם  גם אם לא ראה את ביצוע העבירה לכאורה. משלא עשה כן השוטר הנוסף, נפגעת אפשרות הנאשם להתגונן ויש לזכותו מטעם זה בלבד.

  דיון והכרעה

4.         במקרה שלפניי מבוקש להרשיע את הנאשם על סמך עדות יחידה. אין כל מניעה לעשות כן באופן עקרוני אולם בנסיבות כאלה מצווה בית המשפט לדקדק יותר בעדות זו ולהזהיר עצמו כי בעדות יחידה עסקינן. במקרה שלפני לא מצאתי מקום לסמוך על הדוח ת/1 באופן המאפשר הרשעת הנאשם במיוחס לו.  כאמור, בית המשפט שאל את השוטרת היכן עמדה בעת שצפתה לכאורה בנאשם מבצע עבירה. השוטרת ציינה כי עמדה מערבית לקו העצירה בעוד שבדוח נרשם כי עמדה צפונית לקו העצירה. אי דיוק זה בפרט כה מהותי יוצר מעורר ספק במידת הדיוק בפרטים שבדוח וממילא אינו מאפשר להרשיע את הנאשם במיוחס לו.

5.         זאת ועוד:  גרסת הנאשם כי קו העצירה נסוג מקו הצומת לא נסתרה. משכך, ובהינתן שהשוטרת אכן עמדה במרחק של 20 מ' צפונית לצומת, כפי שצוין בת/1, ספק אם נוכח שדה הראיה המוגבל לצומת, כעולה מתמונה נ/1, יכולה הייתה השוטרת לראות את הנאשם עוצר לפני קו העצירה, כפי שטען שעשה.

די באמור לעיל כדי ליצור ספק באשמתו של הנאשם ולהביא לזיכויו.  משכך קבעתי, לא מצאתי צורך להיזקק ליתר טענות ההגנה בדבר אי רישום מזכר על ידי השוטר הנוסף.

ניתנה היום,  ב' שבט תשע"ג , 13 ינואר 2013, במעמד הצדדים